לאחר יותר מחצי שנה של סגר, ריחוק חברתי ועבודה בקנה מידה רחב מהבית בעקבות נגיף הקורונה, אנשים רבים מתחילים להסתגל לשגרה החדשה הזו. אבל למרות ששנת 2020 הוכיחה את עוצמת החוסן האנושי, אני מודאגת מכך שאובדן האינטראקציה הבין-אישית ושיתוף הפעולה בעבודה יותיר חותם בלתי הפיך על חיינו ועל החברה.
הרבה הולך לאיבוד כשאנשים לא מסוגלים לקיים אינטראקציה בין-אישית. היצירתיות נחנקת מאוד, ובסופו של דבר, גם החדשנות ( English ). החזרה לחללי עבודה משותפים אינה טובה רק למי שמעוניין לעבוד מחוץ לבית, היא גם הכרחית להמשך ההצלחה העסקית.
לצאת מהבועה – למה זה כדאי?
אנחנו יצורים חברתיים – אנחנו אמורים ליצור קשרים זה עם זו. ללא אינטראקציה בין-אישית במשרד, קיים סיכון שניתקע ב'בועות' האישיות שלנו. נוח להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו. אבל כשאנחנו עובדים במשרד, אנחנו נמצאים עם אנשים מסוגים שונים. התקשורת עם אנשים שחושבים אחרת, שפועלים באופן שונה מאיתנו, בהתאם לערכים שונים משלנו, היא בלתי נמנעת.
הקשבה לנקודות מבט שונות ושיתופן ( English ) יכולים להוביל לרעיונות היצירתיים והחדשניים ביותר. האפשרות הזו היא חשובה מאוד, כי כך אפשר באמת להגיע לפשרה. ובעיניי, רגעים כאלה הם אלה שמובילים באמת לחדשנות – כיוון שכשאנחנו נשארים בבועה שלנו, לא נוכל להיחשף לנקודות מבט שונות משלנו.
החיים ב-Zoom
הטכנולוגיה היא הדבר החיובי בכל התקופה הזו. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם המגפה הייתה מתרחשת לפני 30 שנה, לפני שכולנו היינו מחוברים לאינטרנט. שיחות וידאו הפכו לחלק מהשגרה שלנו, בדיוק כמו הפגישה ליד מכונת הקפה בעבר. וזו הייתה נקודת האור של העסקים. בענפים רבים, המעבר לעבודה וירטואלית התרחש באופן חלק למדי והעסקים גילו שעובדים יכולים להיות פרודוקטיביים מאוד כשהם עובדים מהבית. המגפה הניעה אנשים מסוימים לחשוב מחוץ לקופסה, מכיוון שיש הזדמנות לחשוב על דברים כמו חינוך שונה ואולי אפילו דמוקרטי.
אבל אפילו שיחת ה-Zoom הפרודוקטיבית ביותר לא יכולה להחליף באופן מלא את האנרגיה שיש לקבוצת אנשים שמשתפת פעולה באותו החדר. אחד ההפסדים הגדולים של עבודה מרחוק הוא היעדר האינטראקציות המקריות – אותן פגישות במטבחון ושיחות ספונטניות במסדרון. אינטראקציות כאלו מעוררות רעיונות, מחזקות קשרים חברתיים ומגבירות יצירתיות – שמובילים בתורם לחדשנות.
איך נוכל לחזור למשרד בבטחה?
כולנו צריכים להאמין שהחזרה לאינטראקציות בין-אישיות באופן יומיומי תתקיים בעתיד הקרוב, ושיהיו דרכים לחזור לעבודה בצורה בטוחה יותר. אנחנו מתחילים להיווכח שאם נציית להנחיות הרפואיות וננקוט באמצעי זהירות חיוניים ( English ), ייתכן שהחזרה לחלל משותף תהיה אפשרית ( English ). אבל אנחנו חייבים להישאר דרוכים, ולפני שנוכל לשקול חזרה מלאה, עלינו להבטיח את מהימנות הליכי המעקב והבדיקה.
אחת הדרכים היחידות לחזור לתחושת נורמליות כלשהי היא בעזרת חיסון. אחרת, נצטרך לשמור על הסטטוס קוו הנוכחי – על הריחוק החברתי והשימוש במסכות. אבל מדובר גם ברגע חסר תקדים עבור הקהילה המדעית, ומדענים עובדים מהר ככל שאפשר כדי לבדוק חיסונים מבלי להתפשר על הבטיחות.
זהו החידוש הרפואי שיוכל להחזיר את כולנו למשרד הרבה יותר מהר – כדי שנחזור לשתף פעולה באופן יצירתי, לחלוק נקודות מבט מחוץ לבועות שלנו ולהביא רעיונות חדשניים יותר לכלל החברה.
ליסה לינג היא עיתונאית חוקרת ופעילה שדיווחה על אי-צדק חברתי ועל סוגיות שקשורות לסביבה, לעסקים ולנשים ברחבי העולם. בעבר היא הייתה מפיקה בפועל ומנחה של Our America ב-Oprah Winfrey Network (OWN). היא הרחיבה את הרפרטואר התיעודי שלה עם סדרה בת שמונה פרקים ב-CNN, ששמה This Is Life With Lisa Ling.
לינג עשתה את צעדיה הראשונים בעיתונות ככתבת חדשות ב-Channel One News, שם סיקרה את מלחמת האזרחים באפגניסטן, כשהייתה בת 21. בהמשך מונתה למנחה-שותפה בתוכנית המצליחה The View של ABC Daytime – שהעניקה לה את פרס ה"אמי" הראשון שלה. היא גם שימשה כתבת מיוחדת בסדרה "Planet in Peril" של CNN, והיא עורכת שותפה במגזין USA Weekend של עיתון USA Today.
היא הייתה שותפה לכתיבת הספרים Mother, Daughter, Sister, Bride: Rituals of Womanhood ו- Somewhere Inside: One Sister's Captivity in North Korea and the Other's Fight to Bring Her Home, ביחד עם אחותה לורה.
