כמה עובדות מדעיות על משרדים חדשניים

חלל עבודה חדשני, שתוכנן בתשומת לב, יכול להגביר את מחויבות העובדים, הפרודוקטיביות ואת ביצועי החברה באופן כללי

חלל הוא כלי נפלא לטיפוח מחויבות, יצירתיות ופרודוקטיביות. אבל איך בדיוק נראה החלל האופטימלי? בפרויקטמדע החלל ( English ) אנחנו מנסים לחקור, בכלים מדעיים, איך תכנון מודע יכול להפוך כל סביבת עבודה לחוויה הוליסטית.

לעיצוב פנים יכולה להיות השפעה על האופן שבו בני אדם מתנהגים. חלל עבודה חדשני שתוכנן בתשומת לב ( English ) יכול להגדיל את מחויבות העובדים, הפרודוקטיביות ואת ביצועי החברה באופן כללי.

עיצוב ובנייה של חלל כרוכים לעתים בהשקעה יקרה של כסף וזמן, שעלולה לבוא על חשבון צרכים עסקיים חיוניים אחרים. מצד שני, התעלמות מוחלטת משאלת העיצוב עלולה לייצר תנאי עבודה גרועים, מחויבות נמוכה בקרב העובדים, ביצועים גרועים – ובאופן כללי, להשפיע לרעה על רווחיות החברה.

"כשאנחנו רוצים לעצב חללי עבודה ששמים את האדם במרכז, יש לכך היבטים מדעיים", אומרת קלייר רוֹוֶל, מובילת מחקר ואסטרטגיה בתחום סביבת העבודה בחברת WeWork. "לא משנה אם עובדים במרץ או בנינוחות, לבד או ביחד – וכל מה שביניהם – עיצוב חלל העבודה חייב להיות מודע ומכוון-מטרה."

אז מהו המהלך המנהיגותי הנכון? חשוב לזכור: חדשנות אינה קשורה למזל – מדובר במדע. וכשמכניסים את המדע לתמונה, קיימים גם מחקרים, כללים ותובנות שאפשר לנצל כדי לייצר יתרון עסקי מוחשי.

בואו נציץ רגע מאחורי הקלעים כדי להבין איך המדע מקדם את החדשנות בחללי העבודה, ואיך אפשר לטפח סביבה ששמה את האדם במרכז ונותנת השראה לעובדים להפיק מעצמם את המיטב.

מדע העיצוב: כך זה עובד

אז איך המדע משפיע על חדשנות בסביבת העבודה? הכל מתחיל בחקר המוח האנושי.

בעיקרון, שלוש רשתות עצביות מפעילות את אופן החשיבה שלנו: רשת התפקודים הניהוליים (המוקדשת לקבלת החלטות), רשת הבּוֹלטוּת (שקובעת איך יתקבלו ההחלטות האלו) ורשת ברירת המחדל (שמחוללת רעיונות). התהליך הזה נמשך לאורך היום, מאיסוף המידע (הכנה), דגירה (הצלבה בין הדברים שאנחנו כבר יודעים לאלה שלא), רגע ההבנה ("א-הא!") ועד לאימות המידע הזמין.

באוניברסיטת אוקספורד נחקר לאחרונה תהליך קבלת ההחלטות במוח, ונמצא כי היכולת להאט תגובות מאפשרת לאנשים להימנע מקבלת החלטות לא אופטימליות.

ה"האטה" הזאת היא היבט חשוב בעיצוב של חלל העבודה. בעיקרון, כדי להשיג אותה יש לייצר מגוון חללים אשר מספקים הסחות דעת מרגיעות מעבודה ממוקדת, ומאפשרים לעובדים להעלות ולגלות רעיונות חדשים. הסחות הדעת האלה נעות בין מיקרו-הפסקות (נניח, כשאנחנו מרימים את המבט ונהנים מהנוף הנשקף מחלון המשרד) לבין מאקרו-הפסקות (כשאנחנו מחפשים חלל חדש לפגישה אחד-על-אחד עם עובד אחר, עוצרים לכמה רגעים כדי לשתות כוס קפה, או פשוט מחליפים קצת את הנוף אחרי ישיבת בוקר עמוסה).

הדרך הטובה ביותר לעודד הפסקות חיוניות כאלה היא ליצור סביבת עבודה גמישה ( English ) – ועדיף לתת כמה שיותר אפשרויות בחירה: חללים שקטים לריכוז, חללים רוחשים ותוססים לחיבור עם אחרים ומקומות שבהם אפשר ללמוד, לשחק וליהנות, ולפתוח דף חדש.

חברות חדשניות כמו Pinterest ו-Facebook משלבות מגוון אלמנטים שובבים במשרדים שלהן, כדי לייצר את הגיוון הזה. התאוריה היא שחללים המוקדשים לפעילויות פנאי מעודדים מאוד יצירתיות. לדוגמה, "ממציאי הגְרָפֶן [חומר בעובי מ"מ שהתגלה בבריטניה ושעשוי לחולל מהפכה בתעשיות החשמל, האנרגיה, הבריאות והבנייה] חשבו עליו בזמן שיצאו להפסקה כדי לשחק," כך סיפר בשנה שעברה פרופ' סטיבן הֶפֶּל, מומחה לגמישות בעבודה ולחללי למידה, ב פורום הכלכלי העולמי .

ועכשיו, כשאנחנו מבינים כיצד המדע עוזר לקבוע איך נחשוב, בואו נגלה את הגורם הנוסף שמשפיע על עיצוב חלל העבודה – איך אנחנו מרגישים.

הסביבה משפיעה על הדרך שבה אנחנו מרגישים

במחקר שפורסם לאחרונה במגזין American Journal of Health Promotion נמצא כי כדי להביא לשיפור בבריאותו של הציבור האמריקאי, יש ליצור סביבות בריאות יותר ולא להסתמך אך ורק על מערכות הבריאות.

המגמה הזאת עוזרת גם לעסקים. המכון הלאומי לבריאות ובטיחות בעבודה בארה"ב קובע שהדרך היעילה ביותר להגן על עובדים, היא לעצב משרדים נקיים מגורמי סיכון תעסוקתיים. רק הטיפול בלחץ במקום העבודה עולה לחברות אמריקניות כמעט 190 מיליארד דולר בהוצאות רפואיות בשנה, ולכן לכל עסק יש תמיד אינטרס לשמור על כוח עבודה בריא.

זה המון לחץ. אבל בתוך סביבת העבודה הפיזית שלכם, האם באמת יש לכם את הכוח שדרוש לשיפור בריאותם של העובדים? התשובה היא כן, בהחלט.

לתאורה יש השפעה עצומה על הרגשתם של העובדים, ולכן חשוב למצוא בדיוק את התאורה הנכונה. הנה כמה מהשימושים שעושים צוותי העיצוב של WeWork בתאורה כדי ליצור חללים טובים יותר:

  • תאורה חמה במשרד עוזרת לעובדים להרגיש רגועים ונינוחים. אנחנו משתמשים בתאורה חמה בחללים משותפים ובמטבח, שם נוצרים בדרך כלל אינטראקציות וחיבורים בין עובדים.
  • תאורת ביניים במשרד משמשת בסביבות שנועדו לשיתוף פעולה וליצירתיות. את סוג התאורה הזה אנחנו מתקינים בחדרי ישיבות מסוימים ובאזורי "שולחנות חמים".
  • תאורה קרה במשרד מגבירה, מטבע הדברים, את הערנות והמרץ בקרב העובדים. אנחנו משתמשים בתאורה קרה בחללים שנועדו להגביר פרודוקטיביות, כמו משרדים וחדרים לסיעור מוחות.

בנוסף, חשיפה לאור טבעי עוזרת במיוחד לאנשים שעובדים במשרד; חשיפה כזאת, גם בבוקר וגם בערב, יכולה לשפר את מצב הרוח, האנרגיה, הערנות והפרודוקטיביות. חוקרים בארה"ב מצאו אפילו שאפשר לייחס 10 אחוזים ממקרי ההיעדרות של עובדים לעיצוב משרדי שאין בו מספיק תאורה טבעית.

בתור מעסיקים, האם חשבתם אי פעם שתוכלו לעזור לעובדים שלכם לישון טוב יותר בלילה, אם רק תשקיעו בעיצוב חדשני של המשרד? התשובה היא – בהחלט. לתאורה יש קשר הדוק לאיכות השינה, ולכן חברות יכולות גם לעזור לעובדים שלהן (וכתוצאה מכך גם לשורה התחתונה שלהן). האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה חקרה את השפעתה של התאורה הטבעית על מקום העבודה, ומצאה שהיא תורמת לשנת הלילה הטובה של העובדים. בניסוי שנערך לאחרונה נמצא קשר אפשרי בין שני לילות רצופים של שש שעות שינה או פחות, לבין ירידה בביצועים במשך שישה ימים (!), ולכן ברור שלחברה יש אינטרס לשפר את חללי העבודה שלה.

חוץ מזה, מדענים יודעים כבר מזמן שפעילות גופנית עוזרת לנו לשפר את איכות השינה, ולכן חברות בעלות חזון משלבות יותר הזדמנויות לפעילות גופנית במשרד.

ממצאי מחקר שערך הביוכימאי ד"ר ג'ק פ. קאלהן הוכיחו שלמען בריאות העובדים, חשוב שזמן העמידה שלהם יעלה על זמן הישיבה. לכן, כל מקום עבודה שמשלב גם תנועה (שולחנות עמידה, מדרגות וכו') יוכל ליהנות מהיתרון הזה.

אסכולות העיצוב הישנות לא הזניחו רק את האור הטבעי, אלא גם אלמנטים טבעיים נוספים כמו צמחים או נופים. שימו לב, למשל, למחקר הקלאסי ופורץ-הדרך של חלוץ העיצוב רוג'ר אולריך: הוא מצא שבין המטופלים שמתאוששים מניתוח בבתי חולים, אלה שנהנים מתצפית החוצה זקוקים למינונים קטנים יותר של משככי כאבים (וגם לזמן אשפוז קצר יותר) מאלה שחדריהם פונים אל קיר לבנים.

מנהלים, שימו לב: שילוב של אלמנטים מהטבע (הוספה של יותר פרחים או צמחייה אחרת) בחלל פנים, תורם לא רק לבריאות ולאיכות החיים של העובדים, אלא גם  משפר את הפרודוקטיביות שלהם ב-15 אחוזים. מחקרים מציעים גם שהוספת עציצים עשויה להקטין את שיעור התחלואה בקרב עובדים על ידי צמצום רמות הפחמן הדו-חמצני.

בנוסף, על פי כתבה ששודרה ברשת CNBC, גם גישה לחללים באוויר הפתוח יכולה לשפר את החשיבה היצירתית. Apple היא דוגמה מצוינת לחברה שנותנת מקום של כבוד לטבע בסביבת העבודה: במתחם המשרדים החדש ביותר שלה, Apple Park, יש חצר ירוקה וכמעט 6,000 עצים. אבל גם אתם יכולים להשיג את אותה תוצאה. אם במשרד שלכם יש גג או מרפסת, מומלץ לערוך שם אירועים קהילתיים, ולהשקיע באלמנטים כמו עצי דקל, עציצים וצמחים אחרים ( English ) בחלל הסגור שלכם. העובדים והחברה שלכם רק ירוויחו מכך.

מחקרים הראו שלטמפרטורה יש השפעה רבה מאוד על פרודוקטיביות, ושטמפרטורות לא אופטימליות עלולות להגביר את תכיפות הטעויות אצל העובדים. במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל נמצא שהוצאות העבודה של מעסיקים עלולות לעלות ב-10 אחוזים כשהטמפרטורות גבוהות מדי או נמוכות מדי. מחקרים מראים שרמות הפרודוקטיביות הגבוהות ביותר מושגות בטמפרטורה של 22 מעלות צלזיוס.  בנוסף, המכון הלאומי למידע ביוטכנולוגי בארה"ב קבע כי איכות האוויר בחלל סגור, לרבות טמפרטורה, יכולה להביא לעלייה שבין 6 ל-9 אחוזים בביצועים ובפרודוקטיביות של העובדים.

גם ללחות יש השפעה גדולה על תחושת הטמפרטורה של העובדים במשרד. לדוגמה, אם האוויר לח מדי, יש לכך השפעה על היכולת של אנשים להזיע –וכתוצאה מכך, להתשה מהחום – ולחות נמוכה מדי עלולה לגרום לאנשים להרגיש שקר להם יותר, או לחוש יובש בעור, בגרון או בתעלות האף. גם בלחות אפשר לשלוט בעזרת עציצים, וזוהי עוד הוכחה לחיבור בין האלמנטים האלו לבין סביבת עבודה מאוזנת (ראו איך משרדים חדשניים משיגים שליטה אופטימלית במזג האוויר).

מדע וחדשנות בפעולה

זה נכון שלעיצוב פנים יש השפעה עמוקה על ההתנהגות האנושית, והמחקר המדעי עזר לנו ללמוד איך למנף זאת ברמה העסקית. ספקו לעובדים שלכם סביבת עבודה חדשנית ומתוכננת היטב, ותראו את ההשפעה החיובית על השורה התחתונה של החברה.

WeWork נמצאת כאן כדי לעזור בכל היבט של התהליך, כדי שתוכלו להתמקד בתוצאות העסקיות החשובות לכם ביותר. 

מייקל הרשפלד הוא סמנכ"ל מוצר ב-WeWork. הוא עבד במשך יותר מעשור בחברות סטארט-אפ בניו יורק וטורונטו – כסמנכ"ל תפעול ב-Nucleus Intercom וב-kitchensurfing, כסמנכ"ל פיתוח עסקי ותאגידי ב-Sailthru, וכמנכ"ל ומייסד שותף של LiveStub. הוא משמש גם כמשקיע אנג'ל וכיועץ סיכונים ב-Silas Capital, וכחבר דירקטוריון ב-Israel Policy Forum.

מעוניין בחלל עבודה? צור קשר.