במהלך התקופה של מגפת הקורונה חל מהפך אמיתי בהשכלה הגבוהה. בתחילת המגפה, במהלך אביב 2020, הסטודנטים נשלחו הביתה ולמדו באופן מקוון בעזרת פלטפורמות חדשות או מחודשות. בסמסטר הסתיו של 2020 התגובות למצב כבר היו מגוונות יותר. חלק מהאוניברסיטאות חזרו ללמידה במוסדות באופן מלא, חלק המשיכו בלמידה מקוונת מלאה, ואחרות שילבו בין שתי האפשרויות בצורות שונות.
בדצמבר 2020, WeWork, בשיתוף עם חברת המחקר והאסטרטגיה brightspot strategy, ערכה סקר סמוי מייצג בקרב 400 סטודנטים בארה"ב, כדי להעריך באופן מלא את החוויה שלהם במהלך סמסטר הסתיו של 2020. לפי הדיווחים העצמיים שנאספו בסקר משנת 2020, הערכת החוויה של הסטודנטים הייתה הנמוכה ביותר מאז הפעם הראשונה שהסקר נערך בשנת 2018.
ממצאים עיקריים
- שביעות הרצון הכללית של הסטודנטים ירדה ב-27 אחוזים בסתיו 2020, ביחס לאביב 2020 (בתחילת התפשטות נגיף הקורונה).
- רק מחצית מהסטודנטים שלמדו באופן מקוון בלבד היו מרוצים, בהשוואה לסטודנטים שלמדו בכיתות (35 אחוזים לעומת 69 אחוזים). 67 אחוזים מהסטודנטים שלמדו באופן משולב בין למידה מקוונת ללמידה פרונטלית היו מרוצים מהמצב. הסיכוי שסטודנטים, שכל השיעורים שלהם נלמדו בכיתות, ידרגו את לימודיהם האקדמיים "הרבה מעל הממוצע" גבוה ב-15 אחוזים מסטודנטים שלמדו במשך כל הסמסטר באופן מקוון.
- שתי הסיבות החשובות ביותר לכך שהסטודנטים מעריכים את הלמידה בקמפוס הן – "שיעורים בכיתה" ו"להיות ביחד עם חברים" – והן התחומים בחוויית הסטודנטים שחלה בהם הירידה המשמעותית ביותר בחוויית הסטודנטים מאביב 2020 לסתיו 2020.
- מדדי ההערכה של הסטודנטים לגבי ההתפתחות האקדמית, הצמיחה האישית והחוויות הקהילתיות שלהם צנחו ב-14 עד 21 אחוזים בממוצע מאביב 2020 לסתיו 2020. בפרט, הסטודנטים דיווחו על ירידה של 23 אחוזים במדד "הרגשת המעורבות בקורסים", וירידה של 20 אחוזים במדד "עבודה על פרויקטים ארוכי טווח".
- בממוצע, סטודנטים היו מעדיפים להקצות את מרבית שכר הלימוד (59 אחוזים) להוצאות שאינן קשורות ללמידה בכיתה (כולל גישה לטכנולוגיה ולמתקנים בקמפוס), ואת החלק הקטן יותר (41 אחוזים) להוצאות על קורסים.
לפי כתב העת Chronicle of Higher Education, בסתיו 2020, בערך 44 אחוזים מהמוסדות תכננו שכל שנת הלימודים או רובה תתנהל בצורה מקוונת, 21 אחוזים צפו להתנהל במודל משולב ו-27 אחוזים תכננו שכל שנת הלימודים או רובה תתנהל בלמידה בכיתות. המעבר לשיעורים וירטואליים היווה המשך למדיניות שהוכתבה באביב 2020, אז מרבית המוסדות נסגרו והלימודים עברו למתכונת מקוונת עד סוף הסמסטר.
לחצו כאן כדי להמשיך בקריאת המחקר ולגלות מה העלה את רמת שביעות הרצון של הסטודנטים בחוויה האקדמית במהלך תקופת הקורונה.
לקיום שיעורים בכיתה או באופן מקוון הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על רמת שביעות הרצון הסטודנטים. הלמידה המקוונת השפיעה מאוד על חייהם, ולכן גם על החוויה הכוללת באוניברסיטה. בקורסים וירטואליים קשה לסטודנטים ליצור קשרים חברתיים ולהתחבר עם אנשים בעלי דעות דומות. הסטודנטים שהשתתפו בסקר ביקשו שהאוניברסיטאות ימצאו מקומות שבהם אפשר להתחבר וליצור קשרים חברתיים באופן בטוח. הסטודנטים גם מצפים מהמרצים ליצור סביבה חברתית יותר בשיעורים הווירטואליים.
הסטודנטים המעטים שהייתה להם גישה ל"מקום שלישי", מיקום מחוץ לבית ולמוסד הלימודים שיכול לשמש כסביבת למידה, כמו בית קפה או חלל עבודה משותף, דירגו את הביצועים האקדמיים שלהם מעל לממוצע. הסבירות שסטודנטים אלה ימליצו לחבריהם על האוניברסיטה שבה הם לומדים הייתה הגבוהה ביותר, ואף אחד מהם לא דיבר לרעה על האוניברסיטה. הדירוג שהם נתנו ליכולת של הקמפוסים לגרום להם להרגיש כחלק מקהילה היה הגבוה ביותר מבין כל הסטודנטים שהשתתפו בסקר.
סטודנטים בסקר שמסתמכים על האוניברסיטאות לביטחון הפיזי, הנפשי והכלכלי שלהם, מעודדים את מוסדות הלימוד לתמוך באופן נרחב יותר בכל הסטודנטים. הם מפצירים באוניברסיטאות להפחית את שכר הלימוד ולבטל את ההוצאות שקשורות לקמפוס עבור סטודנטים שלומדים באופן מקוון מלא. הם מבקשים יותר סיוע כספי, ושארוחות יהיו זמינות במשך כל היום.
במבט לעתיד, סטודנטים רבים משנים את התוכניות שלהם לאביב 2021. מנהלים של מוסדות להשכלה גבוהה צריכים להכיר בחשיבות שיש לחוויית למידה מלאה, שמכסה את כל התחומים בחיי הסטודנטים – בתוך הקמפוס ומחוצה לו. מחקר זה בוחן את האופן שבו האוניברסיטאות מגיבות להשפעות שהיו למגפת הקורונה על הדיווח העצמי של הסטודנטים לגבי רמת שביעות הרצון שלהם, ומדגיש את התחומים שבהם חשוב שמוסדות יתמקדו במהלך המגפה ואחריה.
תוצאות
החיים בקמפוס ושיעורים בכיתה מעלים את רמת שביעות הרצון
סטודנטים שלומדים בצורה מקוונת מרגישים מרוצים פחות ושייכים פחות לקהילה. רק מחצית מהסטודנטים שלמדו באופן מקוון בלבד היו מרוצים, בהשוואה לסטודנטים שלמדו בכיתות (35 אחוזים לעומת 69 אחוזים).
לעומת זאת, סטודנטים שכל השיעורים שלהם בסמסטר הזה הועברו במוסד הלימוד מתקשים פחות, והסיכוי שידרגו את לימודיהם האקדמיים "הרבה מעל הממוצע" גבוה ב-15 אחוזים מסטודנטים שלמדו במשך כל הסמסטר בצורה מקוונת. החוויה של סטודנטים שלומדים בצורה משולבת, בחלוקה שווה בין שיעורים בכיתה ללמידה מקוונת, גם היא טובה יותר בהשוואה לסטודנטים שלומדים באופן מקוון בלבד. הסיכוי שסטודנטים בלמידה משולבת ימליצו על האוניברסיטה שלהם לחברים גבוה ב-33 אחוזים.
גם לתנאי החיים של הסטודנטים יש השפעה על רמת שביעות הרצון. אחת הסטודנטיות מתארת את האתגרים בעבודה מהבית: "קשה לעבוד ככה. בבית שלי אין אינטרנט מספיק טוב, ואנחנו משתמשים בו ארבעה אנשים בו זמנית. אימא שלי גם מלמדת, אז קשה למצוא מקום שמתאים ללמידה ושיש בו גם חיבור טוב לאינטרנט".
מגורים בקמפוס או מחוצה לו ודרגת הפתיחה של הקמפוס, משפיעים על החוויה הכללית שלהם. סטודנטית אחת הציעה שבסמסטר הבא מוסד הלימודים "ינסה לתת כמה שיותר מידע על מה שהאוניברסיטה מתכננת, כדי שהמשפחה שלי [ואני] נוכל להתכונן בהתאם".
הצמיחה הבין-אישית והאקדמית מושפעות לרעה יותר מכל
מאז סתיו 2020, הסטודנטים הרגישו את ההידרדרות המשמעותית ביותר בחוויה האקדמית שלהם, בכל המדדים שהוערכו. היבטים שהושפעו ונפגעו מאוד קשורים להתמדה ולסיפוק אצל סטודנטים וכן הישארותם באקדמיה.
אחד הסטודנטים אמר לגבי הניתוק: "יש לי עבודה שצריך להגיש בעוד שבוע, שאפילו לא התחלתי בגלל שאני לא מרגיש מחובר רגשית לקורס שלא מועבר פנים אל פנים".
הסטודנטים מתקשים להתכונן לעתיד מאז אביב 2020, ומדווחים על ירידה של כ- 14 אחוזים ברכישת מיומנויות לחיים כמו "מוכנות לקריירה עתידית", "עבודת צוות טובה" ו"הרחבת אזור הנוחות".
לכך נוספת גם העובדה שהביטחון העצמי צנח ב-15 אחוזים. אחד הסטודנטים אמר: "אני חושב שהיה הכי קשה לנסות להבין איזה מסלול קריירה אני רוצה לפתח, כי העובדה שהכול באינטרנט מגבילה את היכולות שלי לצבור ניסיון בתחום ולדבר עם אנשים על העבודה שלהם כדי לגלות מה מעניין אותי".
למידה מקוונת גם השפיעה על האופן שבו סטודנטים יוצרים קשרים חברתיים, והקשתה עליהם להתחבר עם חבריהם לקורסים בצורה טבעית, כפי שעבודה בכיתה ותחומי עניין משותפים מאפשרים. הסטודנטים מייחלים למצוא דרכים בטוחות ליצירת קשרים חברתיים בקמפוס, והם מבקשים מהאוניברסיטאות לעזור להם למצוא מקומות שבהם יוכלו לעשות זאת, או לפתח פעילויות ואירועים וירטואליים טובים יותר. קשה לקיים תקשורת בין-אישית בשיעורים מקוונים, והסטודנטים מקווים שהמרצים שלהם יוכלו למלא תפקיד משמעותי יותר בטיפוח של סביבה חברתית בכיתה הווירטואלית.
גם מחוץ לשיעורים, הסטודנטים מתקשים למצוא פעילויות משלימות ולקחת על עצמם תפקידי מנהיגות, שני היבטים חשובים לפיתוח עצמי ולהשגת משרה אחרי סיום התואר. אפילו סטודנטים שגרים במעונות מתקשים ביצירת קשרים. לדברי אחת הסטודנטיות: יש כל כך הרבה שיעורים מקוונים, אבל אני גרה במעונות בקמפוס אז לרוב אני צריכה לשבת מול המחשב בחדר כל היום, מהבוקר עד אחר הצהריים ולקום רק כדי לאכול".
בסך הכול, החללים בקמפוסים היו מאוד נגישים: 89 אחוזים מהסטודנטים שהשתתפו בסקר יכלו לגשת לחלקים בקמפוסים שלהם, אם לא לכל הקמפוס. אבל רוב הסטודנטים שהשתתפו בסקר השתמשו במשרד פרטי או בשולחן בחלל משותף בבית ולא בקמפוס, כאזור עיקרי ללימודים. עשרים אחוזים מהסטודנטים השתמשו באזור שלא מיועד לעבודה, כמו שולחן מטבח או ספה, כחלל עבודה עיקרי, ו-12 אחוזים השתמשו בחלל משותף כמו הספרייה בקמפוס.
מה אוניברסיטאות יכולות לעשות
בעתיד, חשוב שאוניברסיטאות יכירו בכך שאפילו מעט תקשורת פנים אל פנים יכולה להשפיע באופן חיובי ומשמעותי על הסטודנטים. האפשרות לשהות בקמפוס, והגישה של סטודנטים לסביבה שלישית חלופית, משפיעות מאוד על היכולת של הסטודנטים להתנסות בחוויות פנים אל פנים. כדאי לאוניברסיטאות להתכונן לכך שסטודנטים ישנו את ההרשמה ואת תכניות המגורים שלהם באביב 2021, בהתאם לגישה לחללים החיוניים האלה.
במחשבה על האביב הקרוב, הסטודנטים מנסים למצוא דרכים שונות כדי להתנסות בחוויות פנים אל פנים מספקות. אם העבודה בכיתה לא תביא למפגשים כאלה, הם מדווחים, ייתכן שהם יחפשו חוויה כזאת בחייהם האישיים או במקום שלישי, כמו בית קפה או חלל עבודה משותף.
אוניברסיטאות יוכלו לשקול לספק לסטודנטים מקום שלישי – מחוץ לבית ולקמפוס – שישמש ללמידה יעילה.
במהלך הסמסטר של סתיו 2020, לחלק מהסטודנטים שלמדו באופן משולב או בלמידה מקוונת מלאה הייתה גישה מוגבלת בלבד לחללים בקמפוס, והם הצליחו למצוא מקום שלישי, מחוץ לבית ולקמפוס שלהם, ששימש סביבה ללמידה יעילה. כל הסטודנטים שעבדו בחלל שלישי חלופי דירגו את הביצועים האקדמיים שלהם מעל לממוצע. כקבוצה, הסבירות שהסטודנטים האלה ימליצו לחבריהם על האוניברסיטה שבה הם לומדים היא הגבוהה ביותר, ואף אחד מהם לא דיבר לרעה על האוניברסיטה. סטודנטים שעובדים במקום שלישי דירגו באופן הגבוה ביותר את היכולת של הקמפוסים לגרום להם להרגיש חלק מקהילה, בהשוואה לסטודנטים שעבדו בבית או בקמפוס. מומלץ לאוניברסיטאות להתחשב בנתונים האלה כשהן שוקלות הזדמנויות לדמות את חוויית הלמידה בקמפוס עבור הסטודנטים.
במשך שנים רבות, החוויות המשותפות בקמפוס פיזי הפכו את ההשכלה הגבוהה המסורתית לייחודית ומשפיעה. בלי המעורבות הפיזית המעצבת הזאת, הסטודנטים יחפשו את החוויה הזאת במקום אחר. כשמדובר בלמידה מרחוק ובעתיד ההשכלה המקוונת, יש צורך מפורש במקום מעבר לקמפוס, שבו הסטודנטים יכולים לחוות מעורבות חברתית משמעותית.
לחצו כאן כדי לעיין בכל התוצאות של סקר הסטודנטים הלאומי.